היום עבדתי במהלך היום. עבדתי ונהניתי. עבדתי ולא התחשק לי להפסיק. לא התחשק לי לחזור להביתה. כי בואו נודה על האמת, לפעמים יותר קל בעבודה מאשר בבית. לפעמים העבודה היא כמו מנוחה- מעימותים, מהתקפי זעם. וגם כי לפעמים יותר מעניין בעבודה, לדבר עם מבוגרים, להתעסק במה שבאמת מעניין אותי ואני אוהבת. לפעמים משעמם לי לשחק במשחקי ילדים. הבעיה תחילה כשעל זה מתלבשים רגשי אשם או תחושה שזה לא לגיטימי להגיד את זה אז אני שמה את האמת על השולחן- אני אוהבת לעבוד. ולפעמים זה יותר קל מהורות. ואני לא מתכוונת להתנצל על זה. שבת שלום
