הורות כמטוטלת נועה שי ענבים

עוד סגר. מהבוקר אני עם לחץ בחזה. הנשימה לא עוברת חלק. ויש איזה עקצוץ בעינים. רק מהמחשבה על עוד סגר. זה לא הפחד מהוירוס או תחושת סוף...

אני מפחדת מהחזרה לשגרה. מפחדת ממה שישתנה וגם ממה שלא.

אומרים שהימים האלה בבית הם זמן נהדר להיות עם הילדים ולהנות ביחד. אבל בואו, אל תמכרו לי אשליות.

אני לא בטוחה איך אני אצא מהתקופה הזאת. אני לא התכוונתי לחינוך ביתי. זה לא מתאים לי, זה לא אני. להיות כל כך הרבה שעות עם הילדים.

זהו. זה באמת נגמר. החופש, הקיץ . אבל אם מישהו היה מציע לי להוסיף עוד שבוע שבועיים לחופש הייתי מסכימה. בואו נדייק- תלוי מתי שואלים.

אז חופש פסח. אתם מאלה שמתוכננים מראש? או מאלה שגילו אתמול שאין לילד גן? יש לכם תכנית לכל יום? או שאתם ספונטניים? ככה או ככה הסדר הגיע וגם...