הורות כמטוטלת נועה שי ענבים

הורות שוחקת. היא אינטנסיבית ושורשת מאיתנו כל כך הרבה. ועוד אחרי שנה של קורונה. אז פלא שאין לנו סבלנות? שכחנו לדאוג לעצמנו

עוד סגר. מהבוקר אני עם לחץ בחזה. הנשימה לא עוברת חלק. ויש איזה עקצוץ בעינים. רק מהמחשבה על עוד סגר. זה לא הפחד מהוירוס או תחושת סוף...

שבועות האחרונים הציפו את כל הפחדים שאנחנו מסתובבים איתם. מאז שהפכנו להורים אנחנו מגלים בכמה פחד זה כרוך. אז איך נשחרר אותם לעולם?

אני מפחדת מהחזרה לשגרה. מפחדת ממה שישתנה וגם ממה שלא.

אומרים שהימים האלה בבית הם זמן נהדר להיות עם הילדים ולהנות ביחד. אבל בואו, אל תמכרו לי אשליות.

אני לא בטוחה איך אני אצא מהתקופה הזאת. אני לא התכוונתי לחינוך ביתי. זה לא מתאים לי, זה לא אני. להיות כל כך הרבה שעות עם הילדים.