הורות כמטוטלת נועה שי ענבים

מאז ההורות אין אותי

היום שאחרי האחד בספטמבר

הורות. קורונה. שחיקה

על הקצה

איך נוכל לשחרר אותם לעולם?

אני אמא שכועסת

החזרה לשגרה מפחידה אותי

give me a break

אין לי מושג איך נצא מהתקופה הזאת

מה יקרה אם אני אפשל את זה

בדרך החוצה מהמנהרה

אולי הבוקר פשוט תגידי לי- ביי אמא

חגיגות סוף אוגוסט

איך את יכולה להגיד שזה משעמם?!

זה קורה בלי שנרגיש- החיים בהשתנות מתמדת

השבריריות של רגעי האושר

התפרצות זעם

קשה להיות הורה? עדיף שתשתקו

להסתכל להורות בעינים. ככה, כמו שהיא.

יש לנו בחירה. בהורות ובחיים